מחשבות העובד כפגיעה בעבודה?
מקרה בו עובד נפגע כתוצאה מסיכונים הכרוכים בתנאי עבודתו הינו מקרה שכיח, ועבורינו- העוסקים בתחום זה, מהווה דבר שבשגרה.
אך מה לגבי מקרה בו העובד חרד מפני סיכונים במקום עבודתו, סיכונים אשר לא הוכח כלל דבר קיומם, ואשר לא ניתן כלל להוכיחם? האם ניתן לבסס פגיעה בעבודה במקרים אלה רק על תחושותיו, דמיונו, פחדיו ומחשבותיו של העובד?
אז זהו, שכן.
באחד מהמקרים אשר נביא כאן לשם ההמחשה זכה משרדנו בתביעת עובד אשר היה חרד לכך שנחשף לקרינה במקום עבודתו, הגם שדבר קיומה של הקרינה עצמה לא ניתן היה להוכחה בנסיבות העניין.
לאחר שניהלנו הוכחות, העדנו עדים, ודרשנו מינוי מומחה מטעם בית הדין לעבודה, התקבל ערעורנו – ובהתאם לכך חוייב כעת המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעתו הנפשית של העובד כנובעת מתנאי עבודתו, וזאת בהתבסס אך ורק על חששו של העובד כי נחשף כאמור לקרינה במקום עבודתו.
ביה"ד הכיר כאמור בפגיעת העובד, ולו בשל כך שהעובד האמין וחשש כי נחשף לקרינה המסוכנת, הגם שלא ניתן היה להוכיח, בנסיבות העניין, את דבר קיומה של הקרינה במקום עבודתו.
כעת יבדק העובד בוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי, ויזכה במלוא זכויותיו עפ"י חוק.
הפרסום בתקשורת רצוף לטובת המתעניינים.