בזכות הדאגה של אבא-
פסיקה תקדימית בתביעה אשר ניהל משרדנו, הכירה בפציעות חייל צה"ל על בסיס תכתובות הווטסאפ בין החייל לאביו.
חייל נפגע בכתפיו במהלך שירותו בשני אירועי ספורט שונים בבסיס.
כדרכם של חיילים מסורים, אשר שמירה על שיגרת שירותם התקינה עומדת אל מול עיניהם (ולא ניהולה של תביעה עתידית), לא הקפיד החייל לפנות לטיפול רפואי בסמוך לאחר הפגיעות, ולהתלונן באופן תדיר על מכאוביו כתוצאה מהפגיעות.
כתוצאה מכך תיקו הרפואי של החייל נותר דל וחסר ביחס לחומרת פגיעותיו בכתפיים.
כשהגיש החייל תביעה למשרד הביטחון להכרה בפגיעותיו, דחה זה את תביעתו בטענה כי אירועי הפגיעות בכתפיים אינם מתועדים דיים בתיק הרפואי הצבאי.
משרדנו הגיש ערעור על החלטת דחיה זו לבית משפט השלום בחיפה.
האתגר הגדול והעיקרי אשר ניצב בפנינו היה הצורך למלא את החוסרים בתיעוד הרפואי באמצעות ראיות ועדויות ממקורות אחרים, ולהוכיח באמצעותם את צדקת טענותיו של החייל.
הניסיון המשפטי והאינטואיציה הובילו אותנו לפנות לבדיקה מעמיקה של התכתבויות הווטסאפ בתקופה הרלוונטית בין החייל לאביו. למרבה הצדק- שם אכן מצאנו את מלוא מבוקשנו.
התכתבויות הווטסאפ בזמן אמת של החייל עם אביו הדואג, בסמוך לאחר כל אחת מהפגיעות לא הותירה עוד כל מקום לספק.
כמו בפתרון תשבץ – כל אחד מהחוסרים שבתיעוד הרפואי קיבל מענה מדוייק, מלא, אמיתי, אותנטי ואנושי באמצעות תכתובות הווטסאפ בין החייל לאביו.
בהמשך מצאנו תמיכה לראיות אלה גם בתכתובות הווטסאפ בין החייל למפקדו בצבא.
מחוזקים בראיות חדשות אלה, פנינו לניהול שלב ההוכחות בבית משפט השלום בחיפה.
בסיום שמיעת עדויות החייל, אביו, מפקדו ,חברו ליחידה, חקירת המומחה הרפואי, ולאחר הגשת סיכומים- ניתן זה עתה פסק דינו של בית המשפט השלום בפרשה.
בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, ובאופן תקדימי, נאות להתבסס על תכתובות הווטסאפ של החייל כתחליף של ממש לחוסרים בתיעוד הרפואי.
הפגיעות בשתי כתפיו של החייל הוכרו כנובעות מהשירות. הכרה חשובה זו תלווה את החייל גם במקרים של החמרה, חס וחלילה, בעתידו.
משרד הביטחון חוייב בתשלום הוצאות המשפט ובנוסף בתשלום שכר טרחה בשיעור של 7,500 ש"ח.
